Feeds:
פוסטים
תגובות

אני אפילו לא יודע איפה להתחיל, נתחיל מטיול מטורף באיטליה שחזרנו ממנו ואפילו לא טרחנו לסקר את כולו בבלוג, אפילו את החוויה המדהימה שעברנו במסעדת  הפועלים "מריו" בפירנצה שבה בילינו יום שלם עם הטבחים בהכנות ליום עבודה. או לספר על זה שחזרנו ישר לחגי תשרי ולא היה זמן לנשום ואז התארגנו לגיוס שלי לצה"ל (פירוט באודות) ואז התגייסתי ומאז אני בערך כל שבת שנייה בבית וגם זה רק משישי בבוקר עד לראשון ממש מוקדם בבוקר. אולי גם על תקופת הצנע שפוגשת אותנו בזמנים אלו ולכן צליל מבלה את זמנה בין משרה מלאה בלימודי רפואה לחצי משרה בבית בחולים כדי שיהיה מה לאכול, רבע משרה בניהול הבית, שמינית משרה טיפול בחתולים ושש עשרית משרה חיים.

אני גם יכול לספר לכם שאנחנו מתחתנים בקרוב שזה מאוד שמח, הכי שמח שיכול להיות , אבל אם מחליטים להתחתן צריך לארגן מסיבה גדולה וחופה. הרי איך נספר לכל מי שאנחנו אוהבים שאנחנו מתחתנים? ואני גם יכול לספר לכם על פרוייקט מהתואר שלא סיימתי ועוד מלא פרוייקטים בבית שצריך לעשות, הצבע והשפכטל לא יתפסו לבד על הקיר.

המשך »

 

היי כולם

אני יודעת שהבטחתי כאן בפוסט הקודם שהנה, חזרנו, ומעכשיו יהיו הרבה סיפורי איטליה ופוסטים נוספים, ואז- פוף! נעלמנו…

זה קרה כי קצת שכחנו בקיץ האחרון שבעצם יש לנו חיים נורא עמוסים ועסוקים. אני התחלתי ללמוד שוב, חמי התגייס והתחיל קורס קצינים. בקיצור- אני עברתי לצרוך אוכל של בית חולים וחמי עבר לצרוך אוכל צבא.

מבאס? ברור! ניכנע? כמובן שלא!

כל זה רק אומר שני דברים במטבח שלנו: 1. אני הולכת להרחיב את פינת האוכל בקופסא. 2. אני שולחת לחמי חבילות ואתם מרוויחים מתכוני עוגיות!

אז בבקשה, כל מה שהיה יישאר מאחור. אתם תשלחו לנו על ההיעלמות ואנחנו נפצה בעוגיות הכי אהובות בבית הזה- אלפחורס!

המשך »

שלום חברים!

הנה חזרנו מאיטליה. לא להאמין כמה מהר זה עבר ואיזה כיף היה… ועכשיו, כשפרקו את התיקים, ניקינו את הבית ועשינו היכרות מחדש עם החתולים, הגיע הרגע גם לשבת ולספר לכל מי שרק רוצה לשמוע מה עשינו, לעזאזל, 30 יום באיטליה.

החלטנו לחלק את הסיפור לכמה חלקים, כי יש הרבה מה לספר וכל חלק הוא שונה, וגם ילווה במתכון טעים שמייצג בעינינו את אותו חלק בסיפור.

אז זה החלק הראשון, ואני (צליל) אחראית על כתיבתו.

את תשעת הימים הראשונים באיטליה בילינו בחוות עיזים מקסימה ליד עיר שנקראת אנגיארי, במזרח טוסקנה. החווה ממוקמת בין גבעות, מבודדת יחסית, עם נוף עוצר נשימה מכל כיוון. האזור יחסית לא מתוייר מאוד, כי הוא לא מרכזי ואין באנגיארי מוקדי עניין תיירותיים גדולים. לדעתינו, זה הפך את החוייה למיוחדת יותר. יכולו להירגע ולנוח בלי לחפש אטרקציות, פשוט להנות מהשקט.

 

 

  המשך »

עוד 14 יום. זה כל מה שנשאר לחכות.

עוד שבועיים בדיוק נהיה שנינו על המטוס בדרך מנתב"ג לנמל התעופה לאונרדו דה-וינצ'י ברומא, בדרך לחודש שלם באיטליה.

בינתיים אנחנו מפנטזים ומתכננים, ומכינים את המאפה הזה- פסטה קצרה וחלולה, גבינה רכה+ גבינות קשות וטעימות, עגבניות קצוצות, ובזיליקום. כל זה בתבנית אחת, הופך בתנור למאפה עם ציפוי זהוב, פריך ומעולה, ו"בפנים" גבינתי ועסיסי שמשאיר חוטי גבינה מכל ביס… בקיצור, תענוג, כמו חיבוק ממאמא איטלקיה.

המשך »