Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘צהריים בקופסא’ Category

אני אפילו לא יודע איפה להתחיל, נתחיל מטיול מטורף באיטליה שחזרנו ממנו ואפילו לא טרחנו לסקר את כולו בבלוג, אפילו את החוויה המדהימה שעברנו במסעדת  הפועלים "מריו" בפירנצה שבה בילינו יום שלם עם הטבחים בהכנות ליום עבודה. או לספר על זה שחזרנו ישר לחגי תשרי ולא היה זמן לנשום ואז התארגנו לגיוס שלי לצה"ל (פירוט באודות) ואז התגייסתי ומאז אני בערך כל שבת שנייה בבית וגם זה רק משישי בבוקר עד לראשון ממש מוקדם בבוקר. אולי גם על תקופת הצנע שפוגשת אותנו בזמנים אלו ולכן צליל מבלה את זמנה בין משרה מלאה בלימודי רפואה לחצי משרה בבית בחולים כדי שיהיה מה לאכול, רבע משרה בניהול הבית, שמינית משרה טיפול בחתולים ושש עשרית משרה חיים.

אני גם יכול לספר לכם שאנחנו מתחתנים בקרוב שזה מאוד שמח, הכי שמח שיכול להיות , אבל אם מחליטים להתחתן צריך לארגן מסיבה גדולה וחופה. הרי איך נספר לכל מי שאנחנו אוהבים שאנחנו מתחתנים? ואני גם יכול לספר לכם על פרוייקט מהתואר שלא סיימתי ועוד מלא פרוייקטים בבית שצריך לעשות, הצבע והשפכטל לא יתפסו לבד על הקיר.

המשך…

Read Full Post »

לבשל? בחום הזה? השתגעתם?

כן, ככה אני מרגישה בשבועות האחרונים ואני בטוחה שגם אצלכם המצב דומה.

כל כך חם ומעיק בחוץ שאני לא מסוגלת לחשוב בכלל על להדליק תנור או גז.

בסוף, כשכבר ממש אין ברירה, כי כמה סלט יכול אדם לאכול בלי להרגיש כמו עז, אנחנו מחליטים להעיז. מחכים לעשר בלילה, מדליקים מזגן, ורק אז תנאי הסביבה מאפשרים מחשבה על בישול ואוכל חם.

וכך היה ביום שני האחרון. שוב המקרה הידוע של צורך דחוף באוכל שנכנס בקופסא, וגם דגדוג קל באצבעות כי באמת מזמן כבר לא בישלנו, והנה- יצא פוסט!

חזה עוף- מלך הקונצנזוס. מי לא אוהב שניצל? או חזה עוף על הגריל? אפילו ילדים מתים עליו. אבל אני שונאת לטגן שניצלים. ירושה מאמא שלי, שכל יום שישי מטגנת ומתלוננת. "ריח של שניצלים בשיער" הוא המונח המדויק, וזה דורש תזמון מדוקדק- טיגון ולמקלחת! ושלא יישאר ריח בבית!

וכך יוצא שכמעט ולא מטוגנים אצלנו שניצלים, למרות שזה באמת כל כך טעים. ויוצא גם שאני כל הזמן מחפשת דרכים לעקוף את הטיגון. אלפי מתכונים קיימים שם בחוץ לחזה עוף, ובסוף כולם מרגישים אותו דבר. שוב מוקפץ עם צ'ילי מתוק, שוב שמן זית ורוזמרין בגריל, שוב חרדל ודבש.

כדי למצוא מתכונים וחידושים בתחום חזה העוף צריך ללכת באמת רחוק. אני הלכתי לאינדונזיה. טוב, לא ממש הלכתי, וגם לא טסתי, אבל סאטאי- שיפודי עוף בגריל שהושרו במרינדה ומוגשים עם רוטב בוטנים טעים, אכלתי.

המשך…

Read Full Post »

אם קראתם ועקבתם אחרינו עד עכשיו, אולי כבר שמתם לב שיש לכל מיני דיבורים על ארוחות צהריים בקופסאות. אולי שאלתם את עצמכם מה הסיפור, ואולי אתם מכירים אותי. ההסבר הוא שבגלל שאני לומדת כל יום מ-8 עד 15:30 בערך בבית חולים, האופציות שלי לארוחת צהריים מוגבלות. או שאני אוכל באזור המקדונלדסים למיניהם, ואגדל למימדים של פרה, או שאני אוכל בחדר אוכל אוכל של בית חולים מעכשיו ועד סוף חיי.

שתי האופציות לא נראות לי (למרות שחייבים להגיד שהאוכל אצלינו בחדר אוכל ממש לא גרוע)

אני בוחרת להביא איתי קופסאות אוכל מהבית, לחמם במיקרו, וזהו. לרוב אנחנו מכינים אוכל בשבת, יש שאריות מפה ומשם, ואני מסתדרת. אבל לפעמים בסביבות יום רביעי נגמר האוכל, ואני נדרשת לאלתורים. אז תמצאו אותי בשעה 22:00 מתחילה לקצוץ ולבחוש ולחפור במקרר, ולהרכיב משהו מכל מה שמצאתי כדי שיהיה לי עוד יום אחד של אוכל קופסאות לפני הסופ"ש. בשביל ימים כאלה יש לי לפעמים במקרר פסטה או אורז מבושלים, ואם אין אני משרה קצת בורגול במים (יחס של 1:2 לטובת המים) בקערה ככה שכל מה שנשאר לי ב22:00 בלילה זה להוסיף ירקות או בשר או סתם רוטב לפחמימות מוכנות.

הרבה פעמים האילתורים האלה יוצאים ממש מפתיעים- מכמה מוצרים פשוטים שהיו זרוקים אובדי עצות בממקרר יוצאות לפעמים ארוחות שוות ממש, שאני שומרת אחר כך בראש לכל מקרה שלא יהיה.  

המשך…

Read Full Post »