אז שוב לא כתבנו הרבה זמן. לא שהפסקנו לבשל פשוט לא היה לנו את הכוח לכתוב.
אני גאה להכריז על עונת הפסטה בכיכובה של צליל, ועונת צנצנות הרטבים בכיכובי.
החלטנו להכין כמות של פסטה טרייה ורטבים ולחלק לחברים בשכונה.
ביום שישי האחרון קילו וחצי קמח וחמש עשרה ביצים נכנסו לקערה. ערמות של קמח התפזרו להן על השיש. שלא לדבר על חבלי הפסטה שנתלו בכל המטבח.
הרעיון בפסטה הוא דיי פשוט- 100 גרם קמח וביצה אחת, זה כל המתכון, לשים, שמים למנוחה במקרר ומגלגלים (במכונת פסטה). מכאן השמים עם הגבול, אפשר לשחק עם סוג הקמח- לדוגמא יש קמח סמולינה (גס יותר, נותן פסטה יותר "נגיסה") ובטיול באיטליה גילינו ששם הבסיס הוא פשוט קמח שטחון דק דק (שנקרא: Tipo 00). את הביצה אפשר להמיר בשני חלמונים- אם רוצים לפנק.
כדי לצאת מהמסגרת אפשר להוסיף טעם לבצק- עשבי תיבול, גרידת לימון, תרד, פלפל חריף ומה שעולה על דעתכם,זה נותן בעיקר צבע יפה וטעם מגוון, אבל זה בטח לא קלאסי.
הכי חשוב זה לא לפחד זה כל כך קל להכין פסטה. אצלנו בבית להכין פסטה טרייה לארוחת צהריים זריזה זה לא מילה גסה ולא צריך מוזה לאוכל מושקע, בתוך 35 דקות יש פסטה מוכנה.
ולמי שרוצה פסטה אקסטרים הנה ג'יימי אוליבר עושה פסטה ב 6:25 דקות.
הזמן שהכי מתקצר הוא זמן הבישול- ממש שתי דקות והחוצה, אחרת נקבל סמרטוטים.
וכמובן הרוטב חייב להיות מוכן לפני הפסטה.
את הפסטה שהכנו ייבשנו לאחר מכן כדי שהיא תשמר ליותר זמן,כדי שנוכל לחלק לחברים . אחרי מחקר קטן להערכתנו פסטה טרייה שיובשה תחזיק כשבוע במקרר
פסטה טרייה (מנה אחת)
100 גרם קמח
1 ביצה
מערבבים את כל המרכיבים(כל השתיים) עד שמקבלים בצק חלק.
לעצלנים אפשר להתחיל במעבד מזון (מקבלים בפירורים) ואז רק לאחד אותם לגוש אחד ביד.
עוטפים בניילון נצמד ובמקרר ל 20 דקות. בינתיים מכינים רוטב ושמים סיר עם מים וכף מלח להרתיח.
מוציאים את הפסטה, מכינים קמח ליד ומקבעים את מכונת הפסטה לשיש.
במכונות הפסטה יש מספרים שקובעים את העובי של הרידוד, תזהו איזה מספר מתאים לעבה ביותר (המרחק בין שני הגלגלות הוא הגדול ביותר) ותתחילו משם להקטין.
אצלנו יש מספרים מ1 עד 9. כאשר 1 העבה ביותר ו-9 הדק ביותר.
מתחילים ממספר 1 ומעבירים פעם אחת לאחר מכן מקפלים את הבצק לשלוש ומעבירים שוב.
חוזרים על הפעולה 4 פעמים, פעולה זאת אמורה לאחד את הבצק ולהגמיש אותו.
לאחר מכן מתחילים להקטין את המרווח. למתחילים כדאי לעבוד בשניים. אחד מכניס את הפסטה למכונה ואחד מוציא אותה מלמטה כדי למנוע הידבקות. דגש חשוב הוא לא למשוך את הפסטה אלא רק לעזור לה לצאת בעדינות ולפרוס אותה על השיש. אם אתם בכל זאת לא עובדים בזוג- תדאגו לקמח היטב את העלה לפני כל רידוד, כדי שלא יידבק לעצמו בדרך החוצה.
אנחנו בדרך כלל, לפסטה שלנו, מגיעים עד למספר שש. כדאי לנסות כמה פעמים כדי לראות איזה עובי במכונה שלכם מוציא פסטה טובה, לא עבה מידי ובצקית ולא דקה מידי ונעלמת.
לסיום, כדי שעלה הפסטה יהפוך לסרטים דקים של פטוצ'יני, ספגטי או כל צורה אחרת, אפשר להעביר אותו בגלגלת המחורצת של המכונה, אם יש לכם כזאת, או לחתוך בצורה חופשית. כדי ליצור פטוצ'יני- אטריות רחבות- מקמחים היטב את העלה, ומגלגלים אותו לכל האורך, חותכים עם סכין חדה את הגליל שנוצר לפרוסות בעובי הפסטה שרוצים. אפשר גם לחתוך את העלה בצורה חופשים לגמרי למשולשים רחבים, באזור ליגוריה באיטליה הם נאכלים עם פסטו ונקראים "ממחטות משי"…
בברכת אל-פחד, כי אחרי כמה נסיונות זה הופך לקליל ביותר, ופסטה טריה הופכת לחלק מהתפריט הקבוע.
חמי
בפעם הבאה- שני רטביי הבית…
מקסים לגמרי! יופי שחזרתם, תגעגעתי…
טליה
כיף לקרוא והיה גם כיף לטעום (-;
מממממ….. ממש כמו בסרטים! עושה ממש חשק! חמודים!
ממש עשיתם חשק לתלות פסטה במטבח!