ממרח זעתר – שנפל בין הכיסאות

הכותרת המקורית הינה "אביב הגיע פסח בא ואיתו כל הירוקים" מאז הוא שקע לו בדפי הטיוטות ולא עלה.

מצאתי את התמונות שצילמנו והייתי חייב לפרסם אז תהנו

הירוק הראשון

לפני 5 שנים ההורים שלי עבור לבית קרקע. בצד הבית ממש ליד הדלת של המטבחון הם השאירו איזה חלקה קטנה של אדמה. אני ישר נידבתי אותה לגינת ירק. מאז יש מהגינה הזאת חדשות טובות ורעות: הרעות הן שזה לא כל כך מצליח, בעיקר כי אין מי שיתחזק את זה אבל החדשות הטובות הן שלפני ארבע שנים שתלתי שם המון צמחי תבלין.לא כולם שרדו, אבל שניים כן. אחד של זעתר ואחר של מרווה. המרווה הפכה למפלצת ואני לא יודע מה לעשות עם כל המרווה. אבל נגיע לגיבור של הסיפור: הזעתר.

הכל התחיל משתיל קטן של זעתר שעלה לי משהו כמו 6 שקלים.

בשנתיים הראשונות הוא דישדש ונתן ככה קצת עלים. אחר כך, פתאום, בכמה חודשים צמח לו שיח ענק שנתן עלי זעתר ענקיים ויפים. אז בשנה שעברה יבשתי את כל העלים וטחנתי לזעתר ביתי טעים טעים טעים.

השנה השיח גדל עוד יותר, למימדים עצומים. בשבת בבוקר כשהייתי אצל ההורים עשינו ארוחה חלבית. הלכתי וקטפתי כמה ענפי זעתר קצצתי דק דק עם קצת שמן זית, קצת מלח וטיפה שומשום קלוי וזה היה פשוט מעדן. זה לא בדיוק כמו הזעתר היבש, הטעם הרבה יותר מעודן ואין את החמיצות של הסומק.

מרוב התלהבות הורדתי כמות נכבדה של ענפים, הפרדתי את העלים מהענפים ושמתי בקערה עם מים לחצי שעה, זה עוזר להוריד את כל החול מהעלים. סיננתי היטב ושמתי ליבוש. הייתה כמו גדולה אז קצצתי במעבד מזון. יצאו שתי צנצנות מכובדות של ממרח- זעתר טעים שהולך עם כל גבינה, חומוס, או סלט, ואפילו בחביתות ופסטות.

הכמויות הן:

2 כוסות עלי זעתר

1 כוס שמן זית

כף גדושה שומשום קלוי (שתי דקות על מחבת)

כפית מלח

אפשר לשחק עם הכמויות של השמן להגיע למרקמים שונים (יותר שמן- יותר ממרח)

באחת השבתות האחרונות יצאנו לטיול. לקחתי איתי כמה פיתות ואת הממרח. בעצירה הראשונה הדלקנו גזייה, שמתי במחבת הפיתה פתוחה לשתיים ועליה כמות נדיבה של הממרח, ופרחי שום שמצאנו בשטח, וטיגנתי (זה לא בדיוק טיגון אבל לצורך העניין). בהמשך כבר עברנו למדורה.

הייתי יכול לאכול מליון כאלו, זה היה פשוט טעים.