ממרח זעתר – שנפל בין הכיסאות

הכותרת המקורית הינה "אביב הגיע פסח בא ואיתו כל הירוקים" מאז הוא שקע לו בדפי הטיוטות ולא עלה.

מצאתי את התמונות שצילמנו והייתי חייב לפרסם אז תהנו

הירוק הראשון

לפני 5 שנים ההורים שלי עבור לבית קרקע. בצד הבית ממש ליד הדלת של המטבחון הם השאירו איזה חלקה קטנה של אדמה. אני ישר נידבתי אותה לגינת ירק. מאז יש מהגינה הזאת חדשות טובות ורעות: הרעות הן שזה לא כל כך מצליח, בעיקר כי אין מי שיתחזק את זה אבל החדשות הטובות הן שלפני ארבע שנים שתלתי שם המון צמחי תבלין.לא כולם שרדו, אבל שניים כן. אחד של זעתר ואחר של מרווה. המרווה הפכה למפלצת ואני לא יודע מה לעשות עם כל המרווה. אבל נגיע לגיבור של הסיפור: הזעתר.

פסטה להמונים – וגם עגבניות

אז שוב לא כתבנו הרבה זמן. לא שהפסקנו לבשל פשוט לא היה לנו את הכוח לכתוב.

אני גאה להכריז על עונת הפסטה בכיכובה של צליל, ועונת צנצנות הרטבים בכיכובי.

החלטנו להכין כמות של פסטה טרייה ורטבים ולחלק לחברים בשכונה.

ביום שישי האחרון קילו וחצי קמח וחמש עשרה ביצים נכנסו לקערה. ערמות של קמח התפזרו להן על השיש. שלא לדבר על חבלי הפסטה שנתלו בכל המטבח.

פסטה אדומה ליום האהבה

טוב נו, נפלתי בקלישאה. קשה שלא כשכל עמודי האיטרנט עלי אדמות שינו צבעם לאדום-ורוד וכל הפוסטים בעולם מתייחסים רק לזה.. השפיע עלי.

למעשה, כל הסיפור של הפסטה כאן מתחיל מזה שאני מתה-משוגעת-חולה על סלק, במיוחד על הצבע של הסלק, על כמה שהוא יפה ונועז. כבר כתבתי פה פעם את כל זה.

אז כשגיליתי במקרר סלק אחרון וחשבתי מה לעשות איתו, וכל הדברים הבנאליים כבר חצו את מחשבותי ורק רציתי מנוחה מהם, חשבתי- למה לא פסטה עם סלק?

חטיף פלפלונים ואנשובי משוק האיכרים

יום שישי היינו בשוק הנמל תל אביב. השוק מחולק לשני חלקים: חלק אחד מקורה וקבוע שפועל כל השבוע שבו יש מבחר גבינות בשרים נקניקים ושאר מוצרים מיוחדים  מקומיים ומיובאים והשני שוק איכרים אשר מתכנס פעמיים בשבוע. החלק המקורה ממש מעניין אם כי לא גדול במיוחד. אחד הדוכנים שקנינו בו הוא הדוכן של שרי אנסקי שבו היא מציעה כריכים עם דגים כבושים , דגים כבושים לקחת הביתה ווודקה. אנחנו קנינו שמאלץ הרינג כבוש בקופסא עם בצל צ'לי  בצל ירוק עלי דפנה וגרגרי פלפל. אני חייב לציין כאחד שלא חובב דגים שזה ממש טעים (וגם שצליל מוסרת פה מהספה שזה היה הדג הכבוש הכי טעים שהיא אכלה).